בשבוע האחרון אמצעי התקשורת מסקרים בשקיקה את המתרחש בלוב. החשש שתהיה מהפכה שלישית במדינות ערב נמצאת בראש סדר העדיפויות של כל אחד מאמצעי התקשורת, דבר זה מתבטא בכותרות ענק בעיתונים, כתבות שטח, פרשנויות והתעסקות כמעט אין סופית בנושא.
עד לפני כחודש, קדאפי שלט ביד רמה בלוב, כל דבר שהתרחש במדינה זכה מנקודת המבט הישראלית להתייחסות דלה מאוד, במקרה הטוב כתבה צדדית בעמוד האחורי של העיתון. כעט משפרצו המהומות אנו משחרים לטרף, אך יותר מאמצעי התקשורת הישראלית, העולם המערבי כולו רוצה לראות בכיליון עיניים את נפילתו של הרודן.
אני לא אחד מסנגוריו של הדיקטטור הזה, גם אינני רוצה להיות, אבל אני חש כי הדינמיקה של האירועים הללו חוזרים על עצמם בכל מהפכה ובכל ההתנהלות של מדינות המערב. הרי שמשטרים דיקטטורים מזה של קדאפי לא צמחו ביום אחד ודיכאו את העם, המנהיג הזה שעומד בראש המדינה למעלה משלושים שנים, בטוח השתמש בדרכים אפלות כדי לדכא את מתנגדיו, ולזכותו עמדו כל האמצעים הגרועים ביותר כמו מעצרים, עינויים, משטרה חשאית, האזנות סתר ועוד...
במשך התקופה הארוכה הזאת אף מנהיג המדינות המערב הנאורות לא טרח לבקר ולא פעם אחת את צורת המשטר הזה, לא עמד מול פניו של הרודן הזה ואמר לו שמה שהוא עושה פסול. והנה רצה הגורל ופתאום התהפך הגלגל וכולם מנסים לקפוץ על המציאה ולהתגאות במוסריות שלהם, הרי הזיכרון שלהן קצר והן מעוניינות לקבור את האפתיות שלהן עמוק באדמה, במשך כל שנות ההיסטוריה הם זוכוץ ברצף מפוקפק של כבוד בכך שהן נזכרוץ לצאת בסנקציות רק אחרי שכבר הדם נשפך.
צריך חוצפה מיוחדת כדי לפגוע רק בחיות פצועות וכך נעשה בקאדפי, כשמדינות העולם המערבי מבקשות ממנו שייקח אחריות הוא מבין שהוא נמצא עם הגב לקיר, וחיה פצועה עם הגב לקיר פשוט תוקפת הרבה יותר חזק בחזרה, והנה יצרנו את המתכון הקלאסי למלחמת אזרחים שספק אם תסתיים בזמן הקרוב נוכח המבנה הגיאופוליטי של האוכלוסייה בלוב.
גם אם בסופו של דבר העם יצליח להפיל את קדאפי מכיסאו, אין מנהיג שעומד ומחכה להנהיג את האומה החדשה, מצב זה יביא לעליית גופים בעלי אינטרסים כמו זרוע של אל קעידה, זרימה של כספים מאיראן להשפיע על המשטר וכו'.
ואז המעשה הזה שנעשה על ידי אותם מנהיגים מהמערב יהיה בכי לדורות...
עד לפני כחודש, קדאפי שלט ביד רמה בלוב, כל דבר שהתרחש במדינה זכה מנקודת המבט הישראלית להתייחסות דלה מאוד, במקרה הטוב כתבה צדדית בעמוד האחורי של העיתון. כעט משפרצו המהומות אנו משחרים לטרף, אך יותר מאמצעי התקשורת הישראלית, העולם המערבי כולו רוצה לראות בכיליון עיניים את נפילתו של הרודן.
אני לא אחד מסנגוריו של הדיקטטור הזה, גם אינני רוצה להיות, אבל אני חש כי הדינמיקה של האירועים הללו חוזרים על עצמם בכל מהפכה ובכל ההתנהלות של מדינות המערב. הרי שמשטרים דיקטטורים מזה של קדאפי לא צמחו ביום אחד ודיכאו את העם, המנהיג הזה שעומד בראש המדינה למעלה משלושים שנים, בטוח השתמש בדרכים אפלות כדי לדכא את מתנגדיו, ולזכותו עמדו כל האמצעים הגרועים ביותר כמו מעצרים, עינויים, משטרה חשאית, האזנות סתר ועוד...
במשך התקופה הארוכה הזאת אף מנהיג המדינות המערב הנאורות לא טרח לבקר ולא פעם אחת את צורת המשטר הזה, לא עמד מול פניו של הרודן הזה ואמר לו שמה שהוא עושה פסול. והנה רצה הגורל ופתאום התהפך הגלגל וכולם מנסים לקפוץ על המציאה ולהתגאות במוסריות שלהם, הרי הזיכרון שלהן קצר והן מעוניינות לקבור את האפתיות שלהן עמוק באדמה, במשך כל שנות ההיסטוריה הם זוכוץ ברצף מפוקפק של כבוד בכך שהן נזכרוץ לצאת בסנקציות רק אחרי שכבר הדם נשפך.
צריך חוצפה מיוחדת כדי לפגוע רק בחיות פצועות וכך נעשה בקאדפי, כשמדינות העולם המערבי מבקשות ממנו שייקח אחריות הוא מבין שהוא נמצא עם הגב לקיר, וחיה פצועה עם הגב לקיר פשוט תוקפת הרבה יותר חזק בחזרה, והנה יצרנו את המתכון הקלאסי למלחמת אזרחים שספק אם תסתיים בזמן הקרוב נוכח המבנה הגיאופוליטי של האוכלוסייה בלוב.
גם אם בסופו של דבר העם יצליח להפיל את קדאפי מכיסאו, אין מנהיג שעומד ומחכה להנהיג את האומה החדשה, מצב זה יביא לעליית גופים בעלי אינטרסים כמו זרוע של אל קעידה, זרימה של כספים מאיראן להשפיע על המשטר וכו'.
ואז המעשה הזה שנעשה על ידי אותם מנהיגים מהמערב יהיה בכי לדורות...
 |
| מי יחליף את המנהיג? |
