יום ראשון, 30 בינואר 2011

תן לי מקמובארק ותגדיל לי בשקל תשעים.

האירועים האחרונים שקראו במצרים בשלושה הימים האחרונים מעלים את התהייה מה עדיף, שלטון יחיד חשוך, שלא מאפשר לאזרחיו שום אפשרות לבטא את רצונותיהם או מנגד שלטון יחיד מתירני שמאפשר לאזרחיו את הגישה לאינטרנט, ומאפשר יצירת בסיס וירטואלי להתארגנות.
חשוב לציין שהאופציה של דמוקרטיה איננה רלוונטית במדינות ערב, העם איננו מכיר את המסורת הדמוקרטית ולכן משטר מסוג שכזה באמצעות הפתיחות שהוא מאפשר לאזרחיו יהווה את הבסיס לפעילות של האחים המוסלמים, עם עזרה כלכלית מגורמי חוץ בעלי אינטרסים שיגרמו לחוסר יציבות שלטונית, ובסופו של דבר למונרכיה.
מצרים עומדת בחוד החנית של המדינות הערביות שזנחו את המדיניות הפן ערבית, הדתית, הקיצונית ופתחה את שעריה בפני מדינות המערב, ואפשרה לאזרחיה לחיות אורח חיים אזרחי ללא כפייה דתית. שימו לב בהפגנות ההמוניות האלה אין הרבה נשים לבושות בורקא, והגברים לבושים לבוש מודרני עכשווי.
ידוע שעושר כלכלי מאפשר את הבסיס ליצירת מהפיכה, אנשים אשר אין להם כסף, אין להם את היכולת לצאת למהפכה, הם עובדים קשה כדי להביא אוכל ולהתקיים, ממש כמו בסולם של מאסלו, רק אחרי יצירת התנאים הבסיסים(מזון וכסף) ניתן להתעסק ב"מהפכות".
הבעיה כפי שעולה משידורי הטלוויזיה, היא חוסר בניעות מעמדית, וזו בעיה מרכזית שרק אחרי מהפכות ניתן לשנות אותה, אך בעיה זו היא זכות ולא חובה, יהיה חכם מצד השלטונות המצרים ליצור מהלך מלחמתי בשנה הקרובה, מכיוון שאז תשומת הלב של האוכלוסייה המצרית תפנה קודם כל להגנה על ה"מולדת" ואז לנסות לשנות את סדרי העולם.
אחרי שהמשטר המצרי הרגיל את האוכלוסייה לקידמה, יהיה קשה להם מאוד לבצע רגרסיה ולהחזיר את החברה אחורה, ולכן עדיף יהיה מבחינתם ליצור מצב שמקור הסמכות של הנשיא לא יהיה פורמאלי מעצם מיקומו בראש ההיררכיה אלא מתוך אהבה והערצה והזדהות עימו כדמות עממית שמייצגת את האזרח הפשוט.שינוי התדמית של מובארק היא הבסיס בנסיון למנוע את המהפכה.ואגב זה מה שהוא מנסה לעשות בכך שהוא מחליף את הממשלה, ממנה סגן נשיא חדש וכו', לטעמי עליו גם לפתוח צוהר לדור הבא לגרום להם להבין שיש באפשרותם להתקדם בזכות כישוריהם ולא קישוריהם.
ימים יגידו אם באמת יהיה שינוי עקב ההפגנות האלו וברור שלישראל זה לא טוב, אך גם מהסיכון אפשר ליצור הזדמנות ועל ישראל לנוע קדימה וליצור את התנאים לעלייה של מנהיג חילוני ולא דתי.

יום שני, 10 בינואר 2011

שר הטבעות

כניסתו של השר ברוורמן לתפקידו החדש כשר הממונה על מיעוטים יצר תקווה שזהו צעד שהולך להביא לשינוי מדיניות כלפי תושבי ארץ ישראל שאינם יהודים, לפני כשנתיים הוא אף הוזמן לכנס באוניברסיטת חיפה שמארגן הפרופסור סמי סמוחה בנוגע למדד יהודים ערבים וקיבל תמונת מצב מאוד קשה לגבי המדיניות כלפיהם ולגבי מצבם בחברה הישראלית.
לטענתו הוא טען שזה עתה הוא נכנס לתפקיד והוא מקבל על עצמו את התפקיד לשפר את המדיניות לתושבי ישראל, והיום תקופה משמעותית מאז אין אנו רואים שינוי במעמד, מאז 1948 לא הוקם ולו ישוב ערבי אחד, המציאות בכפרים הערביים בגליל מראה שאין מסחר בקרקעות ויש זליגה של תושבים ערביים לערים יהודיות כמו כרמיאל וצפת, לטעמי לא בגלל שהם כל כך רוצים לקבל את השירותים המוניצפאליים הטובים בהרבה על אלה שהם מקבלים בכפרים או בישובים הערבים  אלה מכיוון שפשוט אין להם אפשרות אחרת.
אחוז הילודה בקרב הערבים המוסלמים הוא מהגבוהים בארץ ומתחרה באוכלוסיה החרדית, אך בעוד שלאוכלוסייה החרדית בונים  ומקדמים פרויקטים עם אלפי יחידות דיור לאוכלוסיה הערבית לא מקצים שטחים ולו לפרויקט אחד, לפני מספר שנים הצהיר מאיר שטרית כי הוא מעוניין לבנות עיר ערבית חדשה ולמעט הצהרה דקלרטיבית היא הייתה ריקה מתוכן וממעשה.  לפני מס' ימים החליטו כמאה חמישים רבנים לצאת בהצהרה לא למכור או להשכיר בתים לערבים בעקבות הצהרה זו קם גל מחאה אדיר שטען לגזענות, ואכן אין ספק שהצהרה שכזאת היא גזענית ופוגעת במי שאמורים להיות שווי זכויות  הרי שהתחייבנו עם קום המדינה שלא "יהיו הבדלי דת גזע ומין" והנה אנחנו מפלים אוכלוסיה שמונה כ-20% מכלל תושבי ישראל.
לדעתי מי שהיה אמור לקבל את המכתב היה אמור להיות שר המיעוטים, תפקידו אמור להיות כמקשר בממשק שבין המדינה לתושבי ישראל הערבים והוא לא עשה דבר,מכתב הרבנים היה אמור להיות כר פורה להצפת הבעיה הקשה הזאת של הערבים שפוגעת בנו תושבי הגליל היהודים אך במקום לקבל תשובה, ליזום פרויקט חדש, כל האש הופנתה לרבנים שבסך הכל אמרו את דעתם של רבים תושבי הגליל .
ציפיותיי מהשר שייקח את תפקידו באפן רציני ויבקש לשנות את המדיניות, תפקידו הוא לא להעניק מלגות לסטודנטים בדואים אלא כפי שציינתי להיות אינטגרטור בין האוכלוסיות השונות למדינה.
הבעייה העיקרית כפי שאני רואה אותה היא שהמשרד שעליו ממונה ברוורמן איננו בעל מטרות או חזון לעשייה אלא רשמי בלבד, וכן כחלק מהפוליטיקה הארצית ניתן לחלק את השלל בין חברי הקואליציה שכן לשם כך נבחרת.
 אבל אם יש לך תקציב, ושלושה עוזרים פרלמנטריים ולשכה גדולה ושכר גבוהה, אני כאזרח מצפה לקבל תמורה מסוימת כמי שממן לך את הפעילות הפוליטית.
ידוע לי שעיסוק במגזר הערבי הוא לא "סקסי" וגם לא יקדם אותך קדימה, אך לא אני הכרחתי אותך לקבל את התפקיד שגם ככה הומצא רק בשבילך, אז אם כבר ממציאים לך תפקיד, להבא תבחר תפקיד שיביא לך יותר קופונים לפריימריז הבאים של העבודה.

יום חמישי, 6 בינואר 2011

אין מודדים אדם בזמן כעסו

היום הופיע בכותרות העיתונים תגובתה של ש"ס לבן זוגה של אהובה תומר ז"ל, בטענה שהאשמה לאסון בכרמל היא אהובה תומר עצמה. אמנם יש הגיון בדברי ש"ס. ייתכן כי אהובה תומר עצמה קיבלה החלטה שגויה, שכן היא קיבלה במקום את העונש וממש לא בדרך של משוב . בעלה של אהובה טוען כי האחריות על האסון נופלת על כתפיו של שר הפנים אלי ישי, אך האם יש אמת בדבריו, שאלה זו היא במחלוקת שכן אלי ישי נושא באחריות שילוחית על השריפה בכרמל אך האם הוא אחראי על קבלת ההחלטות השגויה, כנראה שלא.וכנראה שגם האשמותיו של בן זוגה של אהובה תומר ז"ל אינם מתיישרים עם המציאות, ואולי הם הזויים מעט, אך הזויים אשר יהיו הוא שכל את אשתו, מעטים הרגעים בחיים שבהם מוחלים לך על הדברים שאמרת וזה אחד הרגעים, על אף הרצון של ש"ס להגן על מנהיגה בעיקר בשעת פילוג כאשר צומחים להם אלטרנטיבות בדמות חיים אמסלם ואריה דרעי על המפלגה לשתוק ולקבל את הביקורת בפנים חתומות. אין מודדים אדם בזמן כעסו במיוחד שאדם קרוב נספה באיבו.
שימו את הדברים בצד, המשיכו בפעילות הפוליטית...זה לא לעניין לענות לאדם במצבו ויפה שעה אחת קודם.
שבוע טוב